החלטה בתיק ת"א 21072-07-09

1.       נתבעת 1 מבקשת, לשם הזהירות ומחמת הספק, להתיר לה להביא ראיות לסתור את ממצאיו ומסקנותיו של פסק-הדין הפלילי על-פיו הורשע התובע בתיק ת"ד (חד') 1448/06 (להלן פסק-הדין הפלילי). התובע ונתבעת 2 מתנגדים לכך; לא הוגשה תגובתו של נתבע 3.

2.       לאחר שעיינתי בבקשה, בהודעה משלימה של נתבעת 1 שהוגשה לפי החלטה מיום 16.4.2012, בתגובת נתבעת 2 ובהודעת התובע על הצטרפות לתוכנה, מצאתי שיש להיעתר לבקשה. משכך התייתר הצורך להידרש לתשובת נתבעת 1 במענה לתגובות התובע ונתבעת 2.

להלן יובאו הטעמים לכך.

(א)     ההליך, שהוגש על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נסב על תאונת דרכים מיום 4.3.2006 בה נפגע התובע עת נהג בטרקטורון פולריס שבוטח אצל נתבעת 1 (להלן התאונה).

(ב)     בעטייה של התאונה הוגש נגד התובע כתב-אישום שייחס לו אי-שמירת מרחק, נהיגה בחוסר זהירות, התנהגות הגורמת נזק וגרימת חבלה של ממש, עבירות על סעיפי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה שנזכרו בכתב-האישום. כתב-האישום הוגש ביום 23.7.2006. התובע הודה בעובדות כתב-האישום והורשע לפי הודאתו בעבירות שיוחסו לו; הכרעת-הדין וגזר-הדין ניתנו ביום 25.2.2008.

(ג)      התובענה נפתחה בהגשת כתב-תביעה ביום 28.7.2009, לאחר שניתן פסק-הדין הפלילי.

(ד)     נתבעת 1 (להלן המבטחת) כפרה בקיומו של כיסוי ביטוחי לתאונה והטעימה שזו ארעה במהלך תחרות בה השתתף התובע, באופן ששולל את חבותה לפי הפוליסה שהנפיקה [סע' 3 לכתב-ההגנה]. נוכח כפירת המבטחת בקיומו של כיסוי ביטוחי בשל כך שהתאונה נגרמה אגב תחרות תוקן כתב-התביעה על דרך של הוספת נתבעת 2 (להלן קרנית). בכתב-הגנתה המתוקן שבה המבטחת וגרסה שהתאונה ארעה אגב תחרות בה השתתף התובע, באופן ששולל קיומו של כיסוי ביטוחי לה [שם, בסע' 3 ו-4].

(ה)     מכאן שמראשית ההליך הייתה שאלת טיבן של הנסיבות הממשיות בהן ארעה התאונה פלוגתא השנויה במחלוקת שיש להכריע בה. הדברים היו נהירים לתובע ולקרנית היטב. ודוק: בכתב-הגנתה התיחסה קרנית לגוף המחלוקת בין התובע והמבטחת בסוגיה זו [שם בסע' 22]; לא נטען שם שהמבטחת מנועה מלהתגונן בטענות הנעוצות בהתרחשות התאונה אגב תחרות בשל פסק-הדין הפלילי שניתן. כך גם ביחס לתובע; לו ביקש לטעון שהמבטחת מנועה מלכפור בחבותה לפי הפוליסה מחמת טענה לתאונה-אגב-תחרות על-יסוד הוראת סע' 42א לפקודת הראיות כי אז היה עליו להתכבד ולהגיש כתב-תשובה על כך. כזאת לא נעשה.

(ו)      אלא שלא רק הגדרת המחלוקת כביטויה בכתבי-הטענות מצדדת בקבלת הבקשה. סע' 42א לפקודת הראיות מורה שממצאים ומסקנות בפסק-דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, זאת גם נגד מי שאיננו הנאשם כדוגמת חליפו, מי שאחריותו נובעת מאחריות הנאשם ומי שחב בחובו הפסוק.

מדובר בהוראה שעיקר תכליתה יעול ופישוט הדיון תוך חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת הכבדה על מתדיינים, שיידרשו להביא בהליך אזרחי המוכרע על-פי מאזן ההסתברויות ראיות בעניין שכבר נדון והוכרע בהליך פלילי קודם על-פי אמת-המידה המחמירה של מעל לכל ספק סביר [ראו רע"א (מח' חי') 2335-11-10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קנדרו, פס' 10 וההפניות שם (טרם פורסם, 25.1.2011)]. הכלל הראייתי שעוגן בסע' 42א לפקודת הראיות נסב אפוא על פלוגתא שעמדה לדיון בהליך הפלילי והוכרעה בו; אין עניינו בסוגיות שאינן כאלה ושהועלו אך ורק בגדרו של ההליך האזרחי המאוחר יותר. 

(ז)      הדברים יפים באשר לטענת תאונה-אגב-תחרות שהעלתה המבטחת בהליך זה. לטענה כזו אין זכר בכתב-האישום; הודאת התובע בעובדות כתב-האישום איננה חלה עליה והכרעת-הדין לא נדרשה לה. הכרעת-הדין מהווה אפוא ראיה לכך שעובר לתאונה נסע התובע כשהוא נוהג בטרקטורון בעקבות רכב משא בו נהג סאיד עסלי, היא מהווה ראיה לכך שהתובע נהג בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא שמר מהרכב שלפניו רווח המאפשר לעצור את רכבו בכל עת כדי למנוע תאונה, התקרב לרכב שלפניו יתר על המידה ופגע עם חזית רכבו באחורי רכב המשא.

בה בעת אין בהכרעת-הדין כל קביעה לפיה הדברים הללו ארעו מחמת תחרות בה נטל התובע חלק. במצב דברים זה אין המבטחת נדרשת להיתר להביא ראיות שיסתרו את פסק-הדין הפלילי, שהרי לא לסתור את הכרעת-הדין היא מבקשת אלא להוסיף עליה; רצונה שיותר לה להביא ראיות להוכחת טענתה בדבר קרות התאונה בשל תחרות שהתובע השתתף בה. זוהי טענה החורגת בגלוי ובמובהק מגדר הנושאים שעמדו לדיון בהליך הפלילי והוכרעו בו. פשיטא שהכרעת-הדין לפיה נהג התובע לפי הודאתו-שלו בחוסר זהירות ותוך אי שמירת מרחק אינה מלמדת דבר וחצי דבר על-אודות הנסיבות שגרמו לתובע לנהוג בטרקטורון בדרך זו.

נסיבות אלה עומדות לדיון בהליך זה וכל אחד מהצדדים רשאי להביא בו את ראיותיו מבלי שיוגבל על-ידי פסק-הדין הפלילי. הרציונל האמור שביסוד הוראת סע' 42א לפקודת הראיות אינו חל באשר לפלוגתא זו, ולא יהא בהסתמכות בלבדית על פסק-הדין הפלילי כדי לייעל את הדיון בה אלא דווקא כדי לחסום דיון כזה ולהשתיק את טענות המבטחת שביסוד הגנתה. לא לתוצאה כזו מכוון ההסדר החקיקתי הגלום בפקודת הראיות.

3.       אני קובעת אפוא שטענות המבטחת בדבר אירוע התאונה אגב תחרות עומדות לבירור במלוא היקפן, מבלי שפסק-הדין הפלילי הכריע בהן. מבחינה זו אכן הוגשה הבקשה שלפני למעלה מן הצורך. נוכח תוצאה זו אין צורך להידרש לטענות נוספות שהעלו הצדדים לגוף הבקשה.

4.       אכן, ראוי היה לבקשה שהייתה מוגשת לכל המאוחר בקדם-המשפט המסכם שהתקיים ביום 29.2.2012, נוכח תוכנה ובהתחשב בהוראת תק' 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. העלאת בקשה מחמת הספק אינה עילה להגשתה באיחור, שלא בשלב הדיוני המתאים לכך. עם זאת נחה דעתי שדחיית הבקשה ללא דיון בה רק בשל עיתוי הגשתה תהא כרוכה בגרימת עיוות-דין למבטחת ותמנע מבית-המשפט להכריע בשאלות הממשיות העומדות לדיון ובראשן שאלת הנסיבות שניצבו ברקע התאונה מושא ההליך. מדובר בשאלות שהיו גלויות על-פני כתבי-הטענות שהוגשו ואין בהזקקות לבקשה לעת הזו כדי להפתיע מי מהצדדים או להעמיד לדיון פלוגתא חדשה שלא נודעה קודם לכן. 

5.       אין צו להוצאות.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ב, 30 מאי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: